אם נדרשתם אי פעם להשתתף בעתירה מנהלית ולא הייתם בטוחים מדוע צירפו אתכם, או שאתם צריכים להגיש עתירה בעצמכם על החלטה פוגענית של רשות ציבורית, חשוב להכין את עצמכם לתהליך המשפטי העלול להיות מורכב. כדי לדעת בדיוק מה אתם צריכים לעשות ואיך להצליח לערער על ההחלטה, כדאי לכם לקרוא את המאמר שלפניכם.
מהי עתירה מנהלית ומתי אפשר להגיש אותה?
עתירה מנהלית היא הליך משפטי שמטרתו לאפשר לאזרח לערער על החלטה של רשות מנהלית או גוף ציבורי. ההליך מתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים ומאפשר לעותר לבקש סעד כנגד החלטה או מחדל של הרשות. זהו כלי חשוב לביקורת שיפוטית על פעולות הרשות המנהלית ולהגנה על זכויות הפרט מול החלטות שרירותיות או בלתי סבירות של הרשות.
העניינים והנושאים שניתן להגיש בגינם עתירה מנהלית
תחומי העניין שבהם אפשר להגיש עתירות מנהליות הם מגוונים ורבים. בין הנושאים הנפוצים:
- החלטות הנוגעות לתכנון ובנייה, כגון הוצאת היתרי בנייה או אי הוצאה שלהם, צווי הריסה וכדומה.
- עתירות נגד החלטות בנוגע למכרזים ציבוריים, למשל בטענה להליך לא תקין או לפגיעה בשוויון.
- החלטות בנושאי מקרקעין, חופש המידע, זכויות עובדים ברשויות, הליכי רישוי והיתרים שונים ועוד.
למעשה, כמעט כל נושא שבו מעורבת רשות ציבורית עשוי להיות רלוונטי לעתירה מנהלית אם יש עילה מתאימה.
מועד ההגשה של עתירה מנהלית
יש להגיש עתירה מנהלית בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה שעליה מבקשים לעתור. במקרים חריגים עשוי בית המשפט להאריך מועד זה אם השתכנע כי קיימת הצדקה לכך וכי לא נגרם נזק לצדדים האחרים בעקבות השיהוי. סוגיית השיהוי היא חשובה, שכן ככל שחולף זמן רב יותר עד להגשת העתירה, כך יהיה קשה יותר לשכנע את בית המשפט שהעותר לא השלים עם ההחלטה וכי לא ויתר למעשה על זכותו לערער עליה. חשוב להקפיד על הגשה במועד או לכל הפחות למהר ולהגיש ברגע שהתגלתה עילת העתירה. בית המשפט יכול להאריך את המועד להגשת העתירה אם העותר לא ידע עליה מכורח הנסיבות, ויש מקרים שבהם מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית מיוחדת, ובית המשפט ידון בעתירה על אף השיהוי אם מצא כי הצורך בכך גובר על הפגיעה שנגרמת לרשות בעקבות השיהוי בהגשת העתירה.
על העותר לשקול היטב מתי להגיש את העתירה, כדי למנוע דחייתה על הסף בטענת שיהוי. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשויות מקומיות המתמחה בתחום כדי לוודא עמידה בדרישות הרלוונטיות.
הליך הגשת העתירה המנהלית
הגשת עתירה מנהלית כרוכה בכמה שלבים עיקריים. ראשית, יש לנסח את כתב העתירה עצמו, הכולל את הרקע העובדתי, טענות העותר, הסעדים המבוקשים וכן את המסמכים התומכים בבקשה. את העתירה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים בצירוף תשלום האגרה. עם קבלת העתירה, בית המשפט ישלח העתק ממנה למשיבים (הרשות הרלוונטית) ויקצוב להם זמן להגשת כתב תשובה. לאחר הגשת כתבי הטענות, בית המשפט יקבע מועד לדיון בעתירה, שבמסגרתו ישמע את טענות הצדדים ויכריע בעתירה באופן סופי או בדרך של החלטות ביניים.
בעתירה מנהלית קיימים שני צדדים עיקריים – העותר המגיש את הבקשה, והמשיב שהוא הגורם שכנגד החלטתו מופנית העתירה. בית המשפט עשוי לצרף לעתירה משיבים נוספים אם מצא כי הם עשויים להיפגע מתוצאות העתירה או שיש להם עניין בתוצאותיה. גם העותר רשאי לבקש מבית המשפט לצרף עותרים נוספים אם יש אינטרס משותף או עילת תביעה דומה.
ראיות, חקירות וצווי ביניים במסגרת העתירה
גם בעתירה מנהלית יש חשיבות רבה לראיות המוצגות על ידי הצדדים. העותר נדרש להציג מסמכים, חוות דעת, תצהירים וכל ראיה אחרת שיש בהם כדי להוכיח את העילות שעליהן מתבססת העתירה. במסגרת העתירה בית המשפט עשוי לזמן עדים לחקירה ביוזמתו או לבקשת מהצדדים. כמו כן, במקרים המתאימים אפשר לבקש גם מינוי מומחים שיחוו דעתם בסוגיות שבמחלוקת. במקרים דחופים שבהם נדרש סעד זמני עד להכרעה בעתירה, רשאי העותר לבקש צווי ביניים מבית המשפט, למשל צו המורה על עיכוב ביצוע ההחלטה המנהלית עד להכרעה, כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.
עלויות והוצאות הכרוכות בהגשת עתירה מנהלית
הגשת עתירה מנהלית כרוכה בעלויות כספיות שונות: אגרות, הוצאות משפט ושכר הטרחה לעורך דין. יש להביא בחשבון גם הוצאות נוספות כגון אגרות צווי ביניים, הוצאות על חוות דעת מומחים ועוד. סכום האגרה שיש לשלם לבית המשפט על הגשה של עתירה מנהלית הוא 2,196 ש"ח.
ערעור על פסק דין בעתירה מנהלית
במקרה שבו העתירה נדחתה אפשר לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון. הגשת הבקשה לערעור כפופה למגבלת זמן של 30 יום מיום מתן פסק הדין, וגם עליה יש לשלם אגרה. בית המשפט העליון ייתן רשות ערעור רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר נפלה טעות מהותית בפסק דינו של בית המשפט.
ההבדלים בין עתירה מנהלית לתובענה מנהלית וערעור מנהלי
לצד העתירה המנהלית קיימים הליכים משפטיים נוספים העוסקים אף הם בהתדיינות מול רשויות מנהליות:
- תובענה מנהלית היא הליך שבמסגרתו תובע אדם פרטי את הרשות ומבקש פיצוי כספי בגין נזק שנגרם לו ממעשה או ממחדל של הרשות. לעומת העתירה המנהלית, הפיצוי המבוקש בתובענה הוא תמיד כספי. אפשר להגיש תובענה מנהלית רק בעילות מסוימות הקבועות בחוק, כגון רשלנות או הפרת חובה חקוקה, ולא בשל פגמים בהחלטת הרשות כמו בעתירה מנהלית
- ערעור מנהלי הוא הליך המאפשר לאדם שנפגע מהחלטה של רשות מנהלית לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בנושא
סיכום
העתירה המנהלית היא כלי חשוב שבאמצעותו אפשר לערער על פעולות של הרשויות השלטוניות והגופים הציבוריים. זהו הליך מורכב הדורש ידע וניסיון משפטיים, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין רשויות מקומיות מומחה שיעזור לכם להעריך את סיכויי ההצלחה, להגיש עתירה ולוודא שהכול מתקדם בדיוק כמו שצריך.